העופות" מאת ג'ול מישלה היא פרסם מדעי שנכתב באמצע המאה ה-19. היצירה בוחנת את היחסים המורכבים בין הטבע לאנושות, ומתמקדת במיוחד בהתפקיד החיוני של העופות במערכת האקולוגית ובהשפעתן על בני אדם. מבעד לעדשת ההיסטוריה הטבעית, המחבר משלב בין חשיבותו האישית לעולם הטבעי ובין כבוד עמוק לטבע, ומזמין את הקוראים להבין את היופי והחשיבות של החיים העופותיים. הפרק הראשון של "העופות" מציג אווירה מתבוננת, כאשר מישלה משתף בחוויותיו מהדרך שבה עבר מלימוד ההיסטוריה להערכה עמוקה לטבע, במיוחד לעופות. הוא מספר על הקשרים האישיים והטבעיים שחווה, ומציע שאלה אלו סייעו לו ביצירת היצירות שלו. מישלה משתף בזיכרונות חיים מילדותו, המתאפיינים באהבה לחיות – בעיקר לעופות – ומדבר על התפקיד החשוב של האם בגידול הילדים, בהשוואה לאינסטינקט ההורי של הטבע כלפי צאצאיה. בהמשך, הוא מציג את ההבדלה בין העולם הבלתי נסחר של הטבע לבין הנטיות המזהמות לעתים קרובות של האנושות, וטוען בסיכומו שהעופות מגלמות טוהרה ואמנות, ושמן ראויות לכבוד ולהגנה. דרך תובנות אלו, הוא מכין את הקוראים לחקירה עמוקה יותר של מקומן של העופות בחיים, בטבע ובקיום האנושי.