היסטוריה של צרפת – העידן הביניימי; (כרך 2 מתוך 10)” מאת ג’ול מישלה, היא ספר היסטורי שנכתב באמצע המאה ה-19. כרך זה מתמקד בחקר מפורט של צרפת בתקופת הביניים, ומדגיש את התפתחות השפה הצרפתית, הגאוגרפיה של המדינה והמבנים החברתיים-פוליטיים שהיו מאפיינים אותה באותה תקופה. דרך הניתוח שבו, הספר מבצע פיעור בהרכב המורכב של צרפת בעת הביניים ושל הזהויות האזוריות שלה. החלק הראשון של הספר מציע תיאור חיוני של המאפיינים הגאוגרפיים של צרפת והשפעתם על התפתחותה ההיסטורית. מישלה מדן על החשיבות של השפה הצרפתית כסמל לזהות הלאומית, ומעקב אחר מקורותיה עד לתקופת שארל החלקלק. הוא מתאר את התפתחות האזורים הפיאודליים, ומבליט את הדרך בה אזורים שונים החלו להגדיר את זהותם ואת היסטוריה שלהם. הטקסט מציע תצפיות חדות בנוף הגאוגרפי של צרפת, מהחופים הטרשיים של בריטניה ועד להרים שמחברים אותה לספרד, ומצייר את התרבויות והעמים המגוונים שאכלסו את המדינה בעת הביניים. ניתוח זה מספק את הבסיס לחקר עמוק יותר של ההיסטוריה של צרפת, ומדגיש את הקשר החיוני בין הגאוגרפיה להתפתחות ההיסטורית.