„Einige Charaktertypen aus der psychoanalytischen Arbeit” מאת זיגמונד פרויד הוא פרסום מדעי שנכתב בראשית המאה ה־20. הספר מתמקד בניתוח ובטיפולוגיה של תכונות אופי שנצפו אצל מטופלים העוברים טיפול פסיכואנליטי, תוך התעמקות במורכבויות ההתנהגות האנושית ובקונפליקטים הפסיכולוגיים העומדים ביסודן. ביצירה זו פרויד בוחן טיפוסי אופי שונים המתגלים בהקשר של הפסיכואנליזה, ומדגיש כיצד ההיסטוריות האישיות, ובייחוד חוויות הילדות, מעצבות את מצבו הפסיכולוגי ואת התנהגותו הנוכחיים של האדם. הוא דן במקרים מסוימים שבהם מטופלים מפגינים תכונות היוצרות התנגדות לטיפול, ובוחן את הרעיון של היות אדם “יוצא מן הכלל” התובע זכויות מיוחדות בשל סבלו בעבר. פרויד גם מהרהר באופן שבו דמויות מסוימות, כגון ליידי מקבת של שייקספיר ומקבת עצמו, ממחישות עקרונות פסיכולוגיים, כמו השפעת ההצלחה על היציבות הרגשית ואופן פעולתם של האשמה והמצפון. באמצעות בחינות אלה מבקש פרויד להבהיר את דקויות ההתפתחות הפסיכולוגית ואת יחסי הגומלין בין תשוקות הפרט לציפיות החברה.