המרתיע" של זיגמונד פרויד הוא פרסם מדעי שנכתב בשלהי המאה ה-20. היצירה מחקרת את המושג של ה"מרתיע", ובוחנת את התחושות של אי-נוחות ופחד הנוצרות כאשר מה שהיה מוכר נהפך לغرיב. פרויד חוקר את השורשים הפסיכולוגיים של תחושות אלה, ומציע קשרים ביניהן לזיכרונות מדוכאים ולפחדים מהילדות. בתחילת הטקסט, פרויד מדבר על הנדירות של חקרים אסתטיים בהקשר הפסיכואנליטי, ומבצע על כך דגש, מכיוון שהאסתטיקה המסורתית לעתים קרובות מזניחה את המושג של המרתיע. הוא מציין את המחקרים של E. ינץ על ההיבטים הפסיכולוגיים של המרתיע, ומדגיש את הקשר שביןו לבין אי-בטחה אינטלקטואלית ולאי-נוחות הנוצרת מהכרת מה שהיה מוכר בהקשר זר. פרויד מציע כי המרתיע נוצר כאשר משהו שהיה מוכר נהפך למבלבל בגלל זיכרונות או פחדים מדוכאים, ומתכוון להמחיש זאת באמצעות מספר דוגמאות, במטרה להגיע להבנה עמוקה יותר של התגובה הרגשית המורכבת הזו.