״בוני הקתדרלות: סיפורה של גילדת בונים חופשיים גדולה״ מאת לידר סקוט הוא חיבור היסטורי שנכתב בשלהי המאה התשע עשרה. הוא בוחן את תפקידם המרכזי של רבי־הבנאים הקומאצ'יניים, גילדה מימי הביניים של בנאים ואדריכלים, בהתפתחות האדריכלות משקיעתה של האימפריה הרומית ועד הרנסאנס. הספר מבקש להדגיש את החידושים האדריכליים החשובים שחוללה גילדה זו ואת השפעתה ברחבי אירופה במהלך המאות האפלות בתולדות האמנות. בראשית הספר מציג המחבר את ההקשר ההיסטורי של האמנות האיטלקית ואת הפער שבין הסגנון הקלאסי העתיק לעליית הרנסאנס. סקוט מדגיש כי רבי־הבנאים הקומאצ'יניים, שישבו באזור שסביב אגם קומו, מילאו תפקיד מכריע בשימור הידע האדריכלי ובפיתוחו בתקופה זו. הוא דן במקורותיה של הגילדה, בארגונה ובחשיבותה במפעלי בנייה של כנסיות ברחבי איטליה ומחוצה לה, ומציג אותם כחוליה החיונית המקשרת בין מסורות אמנותיות עתיקות לבין פריחתה של האדריכלות הגותית. הפתיחה מניחה תשתית לבחינת האופן שבו בנאים אלה התאימו את כישוריהם והשפיעו על הסגנונות האדריכליים שהתפתחו באזורים שונים, ובה בעת משמשת הקדמה לפרקים הבאים, המעמיקים בהתפתחויות היסטוריות ובתרומות מסוימות של הגילדה.