„Napoleone: La vita italiana durante la Rivoluzione francese e l'Impero“ מאת אנטון ג'וליו בארילי הוא חיבור היסטורי שנכתב בסוף המאה ה־19. הספר בוחן את השפעתו של נפוליאון בונפרטה על איטליה בתקופה הסוערת של המהפכה הצרפתית ובעקבותיה הקמת הקיסרות. הוא עוסק בתמורות הצבאיות, הפוליטיות והתרבותיות שהתרחשו באיטליה כתוצאה משאיפותיו ומתמרוניו של נפוליאון. ביצירה זו בארילי מציג תיאור מפורט של עלייתו של נפוליאון לשלטון ושל יחסיו המורכבים עם איטליה. הוא מספר כיצד נפוליאון, שמוצאו איטלקי, ביקש לאחד את המדינות המפוצלות של איטליה ולשחרר אותה מהשליטה האוסטרית, ובתחילה זכה לתמיכה בקרב האוכלוסייה האיטלקית. באמצעות שילוב של ניצחונות בשדה הקרב, בריתות פוליטיות ושאיפות תרבותיות, השפעתו של נפוליאון עיצבה מחדש את איטליה, והובילה להקמתן של רפובליקות שונות ולבסוף ליצירתה של מדינה ריכוזית יותר תחת שלטונו. עם זאת, בארילי מהרהר גם בסתירות שבדמותו של נפוליאון כמשחרר וככובש, ומדגיש את המהלך הטרגי של שאיפותיו ואת השלכותיהן ארוכות הטווח על איטליה ועל אירופה.