האולמו והאדרה” של אנטון ג’וליו בארילי הוא רומן שנכתב בשלהי המאה ה-19. היצירה עוסקת בנושאים של אהבה, טבע והמורכבויות של מערכות היחסים האנושיים, ומתמקדת בדמויות החיות באווירה התוססת של ג’נואה. במרכז הסיפור עומדים גואידו לורנטי, צעיר חוקר טבע, והמרקיזה המסתורית ביאנקה די רוקאנרה, אשר משכנעת אותו ביופייה. הפתיחה של “האולמו והאדרה” מציגה לנו את הנקודת המבט של המספר על תהליך הסיפור, ומדגישה את חשיבות האמת בסיפורים. הסיפור מתעמק בחייו של גואידו לורנטי, אדם החיים בבדידה ומקדש את זמנו לעולם הטבע. חייו הבדידים משתנים כאשר הוא נמשך אל המרקיזה ביאנקה, אשר משכנעת אותו ביופייה ובקסם שלה. הסיפור מציג את המאבקים הפנימיים של לורנטי כשהוא עובר מחיים מקדשים לטבע לחיים המשולבים ברגשות אנושיים ותשוקות, ומכין את הזירה להתפתחויות רומנטיות וחברתיות מורכבות.