הביבליה של ג’ורג’ אדם סמית: ספר הנביאים השנים-עשר, כרך 2” היא יצירה מדעית בתחום הפרשנות הביבלית, שנכתבה בשלהי המאה ה-19. כרך זה ממשיך את החקר של הנביאים הקטנים, ובפרט של זפניה, נחום, הבקוק, אובדיה, הגגי, זכריה, מלאכי, יהואל ויונה. הוא חוקר את הרקע ההיסטורי שלהם, את הפרשנויות הביקורתיות לדבריהם ואת ההשלכות התיאולוגיות שלהן, מציע בכך הבנה שלמה של הספרות הנביאית בתקופה משנית בהיסטוריה של ישראל. בתחילת הספר מוצגת המסגרת הכוללת של הכרך, ונציין כי הוא מתמקד בנביאים הפחות ידועים מהמאה השביעית ואילו, כמו גם בהתנאים החברתיים והדתיים המורכבים שהשפיעו על מסריהם. מוצגת גם האורגניזציה של כל פרק, כולל הכניסות הביקורתיות, הפרשנויות וההקשרים ההיסטוריים שלהן. במקביל, מודעים לאתגרים הנוצרים בנוגע לאמינותו ולפרשנותו של הטקסט. באמצעות שילוב של הקשר ההיסטורי וניתוח ביקורתי, מציע המחבר הסתכלות עמוקה על המסורת הנביאית של ישראל, ומשלב בין ידע מודרני לטקסטים עתיקים, כדי לחשוף את ההתפתחויות המורכבות של הנביאות במהלך השינויים החברתיים בהיסטוריה.