האנטומיה של ההתאבדות“ מאת פורבס וינסלו היא מחקר מדעי שנכתב בתחילת המאה ה-19. הספר חוקר את ההיבטים הרפואיים והפילוסופיים של ההתאבדות, וטוען כי הנטייה להשמיד את עצמו מושפעת במידה רבה מהרווחה הנפשית והגופנית של האדם. מטרתו של וינסלו היא לחקור את הסיבות וההשלכות של ההתאבדות, ולהציג אותה לא רק ככישלון מוסרי, אלא כתוצאה משילוב מורכב של הפרעות פסיכולוגיות ופיזיולוגיות. בפתיחת המחקר מציין וינסלו את המוטיבציה שלו לחקור נושא חשוב זה, שנבעה ממאמר שהציג בפני החברה הרפואית של וסטמינסטר, אשר גרם לדיון רחב בקרב מקצועיים הרפואיים. הוא חוזר על הנחות שהאנשים המתאבדים עדיין מחזיקים ביכולות נפשיות מלאות, ומערער עליה. וינסלו מציג גם נקודות מבחינה היסטורית לגבי התאבדות, מציין דוגמאות מעת העתיקה כדי להראות את השינויים בתפיסות התרבותיות לגבי התנהגות זו, ומסכים שהבנת ההשלכות הרפואיות של ההתאבדות היא בעלת חשיבות מכרעת הן למניעה והן לטיפול. בנוסף, הוא מביע תודה למדענים שהשפיעו על מחשבותיו בנוגע לאופי המורכב של ההתאבדות, ומצהיר על כוונתו להגביר את המודעות והבנת הנושא החשוב זה.