אמה סטלארו” של נונו באנה היא אסופה של תרגומים ספרותיים ויצירות מקוריות, שנכתבו בשלהי המאה ה-20. הטקסט מציג מגוון צורות שיריות והפרוזות קצרות העוסקות בנושאים כמו אהבה, טבע והתבוננות עצמית, ומדגיש את היצירתיות של המחבר הן בכתיבה מקורית והן בתרגום משפות אחרות. החלק הראשון של הספר מציג לקוראים את השם הבדוי המעניין “לה פורג’סיטו”, אותו משתמש המחבר כמסך של עמימות על מנת לגרום לעניין בזהותו. החלק הראשון כולל הפרוזה הקומית באורך מחזה אחד בעמוד, בשם “העורב והלוטר”, שבה שני בנים, אלברטו ואדמונדו, מתקשרים בדיאלוגים הומוריסטיים על יצירתיות והצלחה אקדמית, ובכך מזכירים נושאים כמו תחרות בין אחים, התפיסה של כישרון והלחצים הנוצרים מציפיות חינוכיות. במקביל, הדיאלוגים מעלו גם שאלות פילוסופיות עמוקות יותר לגבי מהות ההשראה והאופי המקורי באמנות.