סיפור דני: רומן” מאת אדלה שופנהאואר הוא רומן שנכתב באמצע המאה ה-19. העלילה מתרחשת בעיקר בעיירה ההיסטורית ניסטד, שעל אי לאלנד, ומשלבת בין נושאים של אמנות, אהבה ומאבקים חברתיים, על רקע הרוח הצומחת של החופש באירופה. הדמויות הראשיות הן תוראלד איינרסן, אמן צעיר המתמודד עם רגשותיו כלפי הלנה, ואחיה, הגרף קריסטיאן, שדעותיו המסורתיות והמגן מייצרות אתגרים לרומנץ שביניהם. הרומן מתחיל בתיאור העיירה השלווה אך המחשבתית ניסטד, שבה תוראלד, צייר מלנכולי, מתבונן בחיים וברגשותיו לאחר שבילה שם שלושה חודשים. הוא אהב לאחרונה את הלנה, אך המורכבויות של מעמדם החברתי והציפיות המשפחתיות משפיעות עמוקות עליו. החלטתו להשתמש בדמותה של הלנה בציורו האחרון, שנועד לכניסה לכנסייה המקומית, יוצרת מתח; במיוחד כשהגרף קריסטיאן פונה אליו בעניין זה. לאורך העלילה, מתגלית האופי החיוני של הלנה והרצון שלה לשבור את המסגרות החברתיות, מה שמכין את הזירה לעימות בין רצונות אישיים לנורמות חברתיות.