“מזון ומוסר” מאת ג׳. פ. קליימר הוא דרשה שנכתבה בסוף המאה ה־19. יצירה זו בוחנת את הקשר המורכב בין הרגלי תזונה לבין התנהגות מוסרית, וטוענת שהמזון שאנו צורכים משפיע ישירות על אופיינו ועל בחירותינו האתיות. קליימר מדגיש את הצורך בגישה הוליסטית לבריאות, המשלבת רווחה גופנית ורוחנית. פתיחת הדרשה מציגה טיעון יסודי המקשר בין בריאות גופנית ליושרה מוסרית, תוך הסתמכות על מקורות מקראיים כדי להדגיש את חשיבותן של בחירות תזונתיות. קליימר מבקר את התפיסות הרווחות המעניקות עדיפות להיבטים רוחניים על פני הבריאות הגופנית, וטוען שהרגלי תזונה לקויים מובילים לא רק למחלות גופניות אלא גם לכשלים מוסריים. הוא ממחיש זאת באמצעות דיון במקרה של צעיר מרדן, שהתנהגותו הרעה מיוחסת לגרגרנות ולשכרות, ובכך מכין את הקרקע לדיון רחב יותר באופן שבו בחירות תזונתיות מעצבות הן את רווחתו של הפרט והן את האתיקה החברתית.