„מימלמן: ספר על בעלי חיים“ מאת הרמן לנס הוא אוסף סיפורים שנכתב בראשית המאה ה־20. יצירה זו מתעמקת בחייהם של בעלי חיים שונים, ומתמקדת במיוחד בהאנריך מימלמן, ארנבת בר זקנה, ובהרפתקאותיו מול ציידים אנושיים וכלביהם. הסיפורים משקפים נושאים של טבע, הישרדות ונקודת מבטם של בעלי החיים על האיומים שמציבים בני האדם, ומשלבים יסודות של הומור ופתוס. בתחילת הספר הקוראים מתוודעים להאנריך מימלמן, המתבונן במציאות הקשה של עונת הציד המתקרבת. תיאור חי של הציידים בלבושם ובציודם עומד בניגוד חריף לקיומו הפשוט של מימלמן בכפר. כשהוא פוגש ארנבות בר אחרות ומשוחח על הציד העומד בפתח, הקוראים עדים לאופיו הזהיר של מימלמן ולהרהוריו הפילוסופיים על ההישרדות. באמצעות הומור ודימויים מעוררי רגש, הפתיחה קובעת את הטון לנרטיב המשלב האנשה והרהור בעולם הטבע, ומדגימה את כישרונו של לנס לספר סיפורים.