„Histoire de Marie-Antoinette, כרך 2 (מתוך 2)” מאת Maxime de La Rocheterie הוא תיאור היסטורי שנכתב בשלהי המאה ה־19. כרך זה מעמיק בחייה ובמאבקיה של מארי אנטואנט, ובייחוד מדגיש את חוויותיה בשנים הסוערות שקדמו למהפכה הצרפתית. הנרטיב מציג נקודת מבט בלתי־משוחדת על אופייה ועל האתגרים שניצבו בפניה כאשר המלוכה החלה להתמוטט על רקע אי־הנחת הגוברת. פתיחת הספר משרה נימה מלנכולית כשהיא עוברת לשלב ה״מיליטנטי״ בחייה של מארי אנטואנט. היא נפתחת בבחינת ירידת הפופולריות שלה על רקע התקוות הנלהבות אך התמימות של הציבור הצרפתי בשנת 1789. הנרטיב מתאר את פתיחתם הטקסית של États généraux, שבה התקבלה המלכה באדישות ובחשדנות, ובכך גילמה את התגובה הגוברת נגד המלוכה. אנו רואים את מארי אנטואנט מתמודדת עם תחושות מבשרות רעות ועם ייאוש, במיוחד בתגובותיה לאובדן הכואב של בנה, הדופין. בכך מונח היסוד לבחינה רחבה יותר של המאבק הפוליטי ושל הטרגדיות האישיות שליוו את הרגע המכונן הזה בתולדות צרפת.