"Notre Dame de Paris" מאת צ'ארלס הייאט הוא חיבור היסטורי ואדריכלי שנכתב בראשית המאה העשרים. יצירה זו מעמיקה בהיסטוריה העשירה של קתדרלת נוטר־דאם, בוחנת את משמעותה האדריכלית, את הכנסיות שקדמו לה ואת התפתחותה במהלך אירועים היסטוריים שונים. הייאט דן בפרטים המורכבים ובמעמדה בתרבות הצרפתית, ומדגיש את מאפייניה הבולטים ואת האירועים ההיסטוריים הקשורים לקתדרלה. פתיחת הספר מניחה יסוד לדיון בשינויים שעברו על פריז במהלך השנים, ומדגישה כיצד נוטר־דאם נותרת סמל רב־עוצמה בתוך התמורות הללו. הייאט מתאר את עמידות הקתדרלה במהפכות ובמלחמות, ומרמז שהיא מגלמת הן את הפאר והן את המלנכוליה של ההיסטוריה הפריזאית. הסיפור מציג את השלבים הראשונים בהיסטוריה של נוטר־דאם, נוגע במקורותיה, במשמעות בנייתה ובמעברים שעברה במהלך המאות, וסולל את הדרך לחקירה מעמיקה של מאפייניה האדריכליים ושל האירועים ההיסטוריים שעיצבו את אופייה של הקתדרלה.