עפרי פריז” מאת ז’אן לורן הוא רומן שנכתב בשלהי המאה ה-19. הספר מביא לידי ביטוי את תמצית החיים בפריז דרך סדרה של סיפורים קצרים העוסקים בנושאים כמו יופי, דעילות והסביבה האמנותית. באמצעות הסיפור שלו, לורן מציג מגוון עשיר של דמויות, רגשות וההנאות החישיות שמציעה העיר, מה שהופך את הספר למקור תענון עבור קוראים המעוניינים במורכבויות החיים העירוניים בתקופה של שינויים. הפתיחה של הרומן מציגה אווירה מחשבתית, ובה נעשה הוד להמשורר המנוח ג’ורג’ רודנבאך. הסיפור מתחיל בראשון לינואר, ומזכיר את האווירה המלנכולית של יום חדש, בעוד הוא מביע אבל על האובדנות שחוותה הקהילה האמנותית. לורן מתמקד בהשפעת שנת 1898 כשנה שבה אבדו כמה מהטלנטים החשובים ביותר, ומשלב בסיפורו הפנים של יצירותיו של רודנבאך והעוצמה של הזיכרון. הסיפור מכיל קטעי שיחות בין הדמויות, העוסקים בחוויותיהן בתיאטראות פריז ובהצלעה התרבותית של העיר, ומציג את החיים התוססים אך המלאים בקונפליקטים ששוררים בה. בכלל, הפתיחה מציגה חקירה עמוקה וטרגית של נוסטלגיה, אמנות והיופי הרך אך החשיף של החיים בפריז.