המלכה קלאפיה” מאת ויסנטה בלאסקו איבאנייז הוא רומן שנכתב בתחילת המאה ה-20. הסיפור מציג את דון אנטוניו מאסקרו, פרופסור שחי חיים כפולים – אחד המלא בדמיון והשני במציאות. הוא שוהה במדריד וחושב על חייו הרגילים ועל התעוררויות הדמיוניות שלו. דרך האינטראקציות והתצפיות שלו, הרומן מחקר נושאים כמו רצון, סטנדרטים חברתיים והמורכבות של מערכות היחסים האנושיים, במיוחד בנוגע לנשים. הסיפור מתחיל כאשר דון אנטוניו חוזר הביתה לאחר הרצאה, ונקלע לדיאלוג פנימי עמוק על חייו ודמיונותיו. הוא מתואר כאדם המתקשה בבחירה בין חיי משפחה שגרתיים לבין חלומות אקסטרניים על מסעות והרפתקאות, במיוחד בהקשרים המערערים על הציפיות החברתיות לגבי גבריות. מאסקרו מדמיין נשים ייחודיות, מה שמעיד על רצונו בהרפתקאות ובחוויות מרתקות שחורגות מחיי היומיום שלו. כאשר הוא פוגש אישה זרה הנוהגת במכונית, הדבר מעורר בו שרשרת של מחשבות על רצונותיו וחסרונותיו, ומכין את הקורא להתבוננויות עמוקות יותר בדינמיקות הדמויות בסיפור – במיוחד בנוגע לדמותה המסתורית של קלאפיה, אשר עלולה לשנות את הבנתו של אהבה ושל האמביציות האישיות שלו.