הארגונאוטים" של ויסנטה בלאסקו איבאנייז הוא רומן שנכתב בתחילת המאה ה-20. הסיפור מתמקד בפרננדו דה אוחדה, אשר מוצג כמשורר וחלומן, החווה תעתועי רגשות כאשר הוא מתכנן לנסוע לבואנוס איירס לאחר שהתפרד מאהבתו, מריה טרזה. בעוד אוחדה מתמודד עם תחושות האהבה והאבל שלו, הסיפור מתפתח סביב נושאים של תשוקה, הרהות על הקיום והזמן שחולף. הפרק הראשון של "הארגונאוטים" מכניס את הקוראים לעולם תוסס, בו פרננדו דה אוחדה מנסה לכתוב, אך האווירה הסביבתית מסחות את דעתו. כשהוא חוזר לזכרונותיו על מריה טרזה, המשקל הרגשי של הפרידה הצפויה הופך למוחש. הסצנות הראשונות מציגות את ההרהות הפנימית שלו ומספקות תיאור חיוני של הסביבה והדמויות סביבו, ובכך מייצרות ניגוד בין התעתועים הפנימיים שלו לעולם החיצוני. הסיפור מתאר את מאבקו עם המרחק שמחכה לו ואת הכאב שנשאר מהזכרונות, ומספק בסיס לחקירה עמוקה של המורכבות שבאהבה לאורך כל הרומן.