שירי קביר” של קביר, בתרגום רבינדרנאת טגור, הם אוסף של שירה מיסטית שנכתבה בסביבות המאה ה-15. היצירה מציגה את הרוחניות העמוקה של קביר, אשר היה במקורו טווח ובמקביל מחשב רевולוציונרי, ומדגישה את האהבה האוניברסלית לאלוהים שחוצה גבולות דתיים. בתיאוריו הוא מביע את האחדות הבסיסית של האלוהות, המצוינת הן בהינדואיזם והן באסלאם, ומזמין את הקוראים לחפש את האלוהות בתוכם עצמם ולא בטקסים או מוסדות חיצוניים. הפרק הראשון של האוסף מספק רקע חשוב על חייו ותלמודותיו של קביר, ומדגיש את תפקידו כתלמידו של הקדוש ההינדי ראמננדה ואת מטרתו לחבר בין דתות שונות. שירי קביר מצהירים כי הנוכחות האלוהית מושגת בכל היצורים, ומקריאים ליחס אישי ישיר עם אלוהים, ללא צורך בטקסים או דוגמות. הדימויים החיים והשפה הברורה שלו הופכים את הרעיונות העמוקים האלו לנגישים, והם מתמקדים בנושאים של אהבה, אחדות והתגלית, במקום ההבדלות המסורתיות. כל זה מספק את הרקע הרוחני לשירים שנמצאים בהמשך.