הסוטרות של הוודאנטה עם הפרשתו של רמאנוג’ה“, מאת ג. תיבוא ורמאנוג’ה, הינה פרשה פילוסופית שנכתבה בין השנים 1017–1137. רמאנוג’ה מפרש את הטקסטים ההינדויים העתיקים על מנת להציג את פילוסופית הוישישטאדוואיטה שלו, המגדירה שלוש קטגוריות של מציאות: אלוהים, נשמה וחומר. הוא מבסס את פילוסופייתו על התנגדות לתיאוריה של שאנקרה בנוגע לאדוואיטה, במיוחד לתיאוריה של “מאיה”, ובמקביל מפתח את העקרונות של הצנועות כדרכים להשחרור. היצירה מסדירה את היחסים הבסיסיים בין הגוף לנשמה, באמצעות פרשת הטקסטים הקדושים.
דף ויקיפדיה על הספר זה: en.wikipedia.org/wiki/Sri_Bhashya