"Indian slavery in colonial times within the present limits of the United States" מאת אלמון וילר לאובר הוא מחקר היסטורי שנכתב בראשית המאה העשרים. הוא בוחן את שעבודם של ילידים אמריקאים בידי חברות ילידיות ובידי מתיישבים ספרדים, צרפתים ובמיוחד אנגלים, ומתאר כיצד שבי, סחר וחוק עיצבו את המוסד וכיצד דעך. בהסתמך על מקורות ארכיוניים פזורים, הספר סוקר שיטות לכידה, שימושי עבודה, מעמד משפטי, יחס, שחרור, והמעבר לעבדות אפריקאית. פתיחת המחקר מציגה את מטרתו: לשחזר את ההיסטוריה המוזנחת ברובה של עבדות האינדיאנים ולהדגיש את הנוהג הקולוניאלי האנגלי תוך הצבתו מול תקדימים אינדיאניים, ספרדיים וצרפתיים. הוא מתאר כיצד חברות ילידיות רבות נהגו בצורות של שעבוד — דרך הפסדים בהימורים, מכירות ברעב, חליפין, פשיטות ומלחמה — כיצד נעשה שימוש בשבויים (עבודה ביתית, חקלאות, ציד, דיג, כרייה), וכיצד היחס נע מאימוץ ושחרור על בסיס קרבת משפחה ועד מום והוצאה להורג, כאשר נשים ומועצות מכריעות לעתים קרובות בגורל השבויים. לאחר מכן הוא מראה כיצד שיבצו הספרדים את השעבוד בחקר ובכיבוש, והשתמשו בשבויים כמדריכים, סבלים, טבחים ופילגשים; מציין חסד ארעי בתוך כפייה; מתאר מאמץ מלכותי בלתי יעיל ברובו לשים קץ לנוהג; ומציג את מערכות המיסיון והפרסידיו כעבודת כפייה דה פקטו. לבסוף הוא משרטט את הנוהג הצרפתי: חוקיות עמומה תחילה שהוכרה מאוחר יותר, אדישות ציבורית, והסתמכות על שבויי מלחמה, חטיפה, סחר בידי coureurs de bois (לרבות מכירות לשווקים אנגליים), מתנות מראשי שבט בני ברית, וירושה דרך אמהות משועבדות, כשהעבדים משמשים מדריכים, מתורגמנים ומשרתים ביתיים.