איך נמצאה השמחה” מאת איזובל ויילי האצ’יסון היא מחזה פנטזיה אלגורי שנכתב בראשית המאה ה-20. המחזה מבוסס על אגדה עממית שוקטלנדית ומפגיש בדמויות את התכונות הפנימיות של האנושות – אנושיות, חובה, ציות, יציבות, אמונה, אהבה, תקווה ואמת – אשר מודרכות על ידי “גיבור צעיר ונוצח” במסע רוחני להגן על ילד ולהחזיר את השמחה. מרכז העלילה הוא מסע של אמונה והבנה; פין (האנושות) לומד להאמין בראייה ובעזרת חבריו. המחזה מתחיל באי אגדי, שם הגיבור הצעיר מקבל את “האמונה” ומזעיק דמויות שנעשות לעזרתו: הנגר (חובה), המעקב (ציות), המחזיק (יציבות), הלגנב (אהבה), המקשיב (תקווה) והיורש (אמת). בארגייל, הגיבור מחבר את פין למשימה זו; הם יוצאים בסירה מקסית ומגיעים לביתה של “אמא-אדמה“. באמצע הלילה, יד עוינת גונבת את התינוק; הקבוצה מתפצלת, סופה עלולה להרוס את הסירה, אך האמונה מצילה אותם. לאחר מכן הם נעים אל טירתו של הגיבור הענק; האמונה מפתחת דלת נסתרת באמצעות תפילה ויורדת לצד האהבה כדי להחזיר את התינוק… אך היד העוינת מתפתחת עליה; פין מודה על שקריו לאמת ונכנס איתה לטירה, בעוד האמונה מודה על טעויותיה… העלילה נעצרת בנקודה זו.