"סיפור השמש, הירח והכוכבים" מאת אגנס גיברן הוא ספר מבוא פופולרי לאסטרונומיה שנכתב בסוף המאה התשע־עשרה. הוא מציג למתחילים את מערכת השמש ואת היקום הרחב, ומסביר את השמש, הירח, כוכבי הלכת, השביטים והכוכבים בשפה ברורה ולא מתמטית. בשילוב עובדות מדעיות, הערות היסטוריות ותיאור חי, הוא שואף להפוך את האסטרונומיה בת הזמן למובנת ולמושכת לקוראים כלליים. פתיחת הספר מתחילה במבוא מעריץ מאת צ'ארלס פריצ'רד המשבח את פשטותו ואת דיוקו למתחילים, ואחריו רשימת תוכן המבטיחה סיור מלא ממערכת השמש ועד שיטות מודרניות. אחר כך היא ממקמת את כדור הארץ במקומו האמיתי ככוכב לכת אחד מני רבים, מבחינה בין כוכבים (שמשות) לכוכבי לכת (עולמות המשקפים אור שמש), ומסבירה את תנועות כדור הארץ, את התנועות השמימיות הנראות, את המרחקים הכוכביים העצומים ואת גלגל המזלות. בהמשך באים מרחקה וקנה המידה של השמש, הסיבוב וכתמי השמש, הפקולות, הבליטות והעטרה, עם דימויים מובהקים של סערות שמש; תיאור ברור של כבידה ושל אינרציה מראה כיצד פועלות מסלולים, ומודל נאה של נר ותפוז ממחיש יום/לילה ואת עונות השנה באמצעות ציר כדור הארץ המוטה. הנרטיב סוקר את משפחת כוכבי הלכת: ממרקורי עד מאדים, חגורת האסטרואידים, ואחר כך צדק (עם ארבעה ירחים גדולים וסיבוב מהיר), שבתאי (עם טבעות וירחים רבים), אורנוס ונפטון, בתמיכת אנלוגיות זכורות של גודל ומרחק. "ביקור" חי בירח מצייר שמיים חסרי אוויר, חום וקור קיצוניים, אור וצל חדים, נופי מכתשים, ואת כדור הארץ הזורח ללא תנועה בשמי הירח, לפני המעבר לשביטים — הופעותיהם שפעם עוררו פחד, טבעם האתרי, מסלוליהם המגוונים, התנהגותם ליד השמש ודוגמאות מפורסמות כמו האלי ואנקה — שם נקטע הקטע.