„הרהורים; או משפטים ואמרות מוסר“ מאת פרנסואה, הדוכס דה לה רושפוקו, הוא אוסף של אפוריזמים ותצפיות מוסריות שנכתבו במהלך המאה ה־17. היצירה נודעת בתובנותיה החדות על טבע האדם, ובייחוד בשזירה המורכבת של אינטרס עצמי, הבל ו virtud. אמרותיו של לה רושפוקו עוסקות בנושאים כגון אהבה, קנאה, גאווה ואופיין הצבוע לעיתים קרובות של כללי הנימוס החברתיים, ומציגות ציניות המשקפת את מציאות חיי החצר בתקופתו. חלקו הפותח של הטקסט מתחיל בהערת המתרגם, המדגישה את הצורך במהדורה אנגלית מלאה של הגותו של לה רושפוקו, שכן תרגומים קודמים התעלמו לעיתים קרובות מעומק יצירתו ומדקויותיה. המבוא דן בהקשר התרבותי של צרפת במאה ה־17, מציין את הפופולריות של הספרות האפיגרמטית ואת מעמדו הייחודי של לה רושפוקו בתוכה. כאשר הקוראים נשאבים אל היצירה, הם פוגשים באפוריזמים הראשונים המציגים את הנושאים המרכזיים: דו־הפנים של המידות הטובות, אופייה המניפולטיבי של האהבה העצמית והמניעים המורכבים העומדים מאחורי מעשי האדם. חלק זה מכין את הקרקע לחקירה של הפסיכולוגיה האנושית, שהיא גם על־זמנית וגם פרובוקטיבית, ומעודדת את הקוראים להרהר בהתנהגותם ובמניעיהם שלהם.