„De Bello Gallico“ ופרשנויות נוספות מאת יוליוס קיסר הוא תיאור היסטורי שנכתב בסוף המאה הראשונה לפנה״ס. היצירה מפרטת את המערכות הצבאיות של יוליוס קיסר, ובייחוד את כיבושיו בגאליה, שם ביקש להרחיב את ההשפעה הרומית ולבסס שליטה בשבטים שונים. באמצעות נרטיב בגוף ראשון, קיסר לא רק מתעד תמרונים טקטיים, אלא גם מספק תובנות על האקלים הפוליטי והחברתי של התקופה, ובכך הופך את היצירה למקור ראשוני חיוני להבנת ההיסטוריה הרומית והאסטרטגיה הצבאית. בתחילת הטקסט קיסר מציג את הנוף הגאוגרפי והפוליטי של גאליה ומציין את חלוקתה לשלוש קבוצות עיקריות: הבלגים, האקוויטנים והגאלים, או הקלטים. הוא מדגיש את אומץ לבו של שבט ההלווטים, אשר, מונעים משאיפותיהם בהנהגת מנהיגם אורגטוריקס, מתכננים להגר ולכבוש שטחים אחרים. הנרטיב עובר במהירות לתגובתו של קיסר לאחר שנודע לו על כוונותיהם של ההלווטים לעבור בשטח רומי. הוא מבצר את ז׳נבה ומתכונן לעימות, ובכך מפגין את מנהיגותו ואת כישוריו האסטרטגיים. הפרקים הראשונים מכינים את הקרקע לעימות הצבאי שיבוא בעקבותיהם, ומציגים לא רק את הטקטיקות הצבאיות שקיסר הפעיל, אלא גם את המורכבות של הדיפלומטיה ושל הבריתות בין השבטים בגאליה.