ההנאות שבחכמה בנוגע לאהבה הזוגית", מאת אימנואל סוודנבורג, היא יצירה פילוסופית ותיאולוגית שנכתבה בשלהי המאה ה-18. הספר חוקר את מטבע האהבה, במיוחד את היחסים הרוחניים והרגשיים שקיימים בשמיים, ומשווים אותם לחוויות האהבה הארציות. בנוסף לנושא המרכזי זה, הספר מדן גם על "ההנאות שבטירוף בנוגע לצורות אחרות של אהבה", ומציע הבדלה בין אהבה זוגית לצורות אחרות של אהבה. בתחילת הטקסט, המחבר משתף בחזיון שבו מלאכים מוזעים כדי לדובר על מהות השמחה השמיימית והאושר הנצחי. סוודנבורג מציג שרשרת שיחות בין קבוצות שונות של רוחות חכמות, כל אחת מהן מביעה את דעתה על מהו אושר אמיתי בחיים לאחר המוות. הדיונים מגלים פרופורציות שונות: מהתבוננות בשמחה השמיימית כאוכל טעים וחברה נעימה, ועד להבנה שהיא קשורה לקשר רוחני עמוק יותר, המתבסס על התועלת ועל הגשמת מטרתו של האדם. בעת שהרוחות הללו מחקרות את אמונותיהן על השמיים, הן מודרכות על ידי מלאך שמטרתו להאיר אותן, ומדגיש שהשמחה האמיתית אינה נוצרת רק מהנאות פיזיות, אלא מאהבה, חכמה ושירות לזולת. דבר זה מסדיר את הבסיס לחקר עמוק של הצורות הרבות של אהבה ושל חשיבותה בחיים הרוחניים.