Morsamor
על הספר
מורסאמור” של חואן ולרה הוא רומן היסטורי שנכתב בשלהי המאה ה-19. העלילה מתמקדת בדמותו של פרי מיגל דה זוחרוס, נזיר פרנציסקני שחושב על חייו ועוסק בשאלות של אמביציה, כבוד ורוחניות בספרד של המאה ה-16, שעברה שינויים מהירים. הספר חוקר את הקושיים הפנימיים של פרי מיגל כשהוא מתמודד עם כישלונותיו העבריים ועם השינויים החברתיים שאירעו סביבו. בתחילת הספר מוצג פרי מיגל כנזיר מבוגר ובלתי בולט, אשר בילה יותר מארבעים שנים בבדידות במנזר ליד סביליה. בתחילה הוא מצויר כאדם פשוט, אשר לא הצליח להשיג הישגים גדולים בימי נעורתו כחייל וכמשורר. כאשר הוא מגלה על הנצחונות האחרונים של ספרד ועל ההשפעה הגדלת שלה, מיגל מתחיל לחוות אמביציה מחודשת, אך גם כאב עמוק בנוגע לבחירותיו העבריים. תחושות הקנאה לגבי ההצלחות של אחרים מחמירות את מצבו הנפשי. העלילה מכינה את הזירה לקונפליקט הפנימי שלו ולאפשרות של שינוי בחייו, במיוחד עם הכנסתו של חברו למנזר, אב אמברוסיו, אשר ברשותו ידע מיסטי והיכולת להחייא מחדש את שאיפותיו של מיגל.
