על הפסיכואנליזה: חמישה מונולוגים" של זיגמונד פרויד היא פרסם מדעי שנכתב בשלהי המאה ה-20. היצירה מציגה סדרה של מונולוגים שנישא פרויד, העוסקים בבסיסים ובהתפתחויות של הפסיכואנליזה, כמו גם בטכניקותיה וביישומיה בהבנת מצבים פסיכולוגיים כגון היסטריה. פרויד מציג מקרים מסוימים ושיטות טיפוליות, במיוחד בנוגע לטיפול בהיסטריה ולמנגנונים העומדים מאחורי התסמינים הפסיכולוגיים. בתחילת הספר, פרויד מדבר לקהל מגוון באוניברסיטת קלארק, במטרה לספק תמצית של מוצאי והתפתחות הפסיכואנליזה כשיטה חקרית וטיפולית. הוא מספר על מקרה של המטופלת של דר יוזף ברוייר – אישה צעירה הסובלת מהיסטריה, שסימפטומיהה נבעו, לדבריו, מחוויות טראומטיות הקשורות להלם הנפשי שנגרם מטיפול באבה החולה. פרויד מדגיש את האתגרים הראשונים שעמדו בפני ברוייר בהבנה ובטיפול במצבה של המטופלת, ומתחיל לסדור את הבסיסים לדיון בנושאים חשובים כגון טראומה, זיכרון והטכניקות הפסיכואנליטיות שנוצרו מחקריו הראשונים.