היסטוריה של המאגיה" מאת אליפאס לוי היא ספר היסטורי שנכתב באמצע המאה ה-19. הספר מחקר את האופי המורכב והרב-צדדי של המאגיה, ובוחן את שורשיה והתפתחותה לאורך ההיסטוריה – מהמנהגים העתיקים ועד לפרשויות המודרניות. לוי מציג את המאגיה הן כמדע והן כאמנות, ומקבץ אותה בהקשר רחב יותר של הרוחניות וההבנה האנושית. הפרק הראשון של הספר משמש כהכנה לחקרו של לוי את המאגיה, ובו הוא מערער על התפיסות השגויות הנפוצות שמבלבלות בין מאגיה לבין טריקים או אמונות תפלות. הוא טוען כי המאגיה האמיתית היא מדע עמוק, השורשי בהקשרים פילוסופיים ודתיים, ונמצאת בקשר עם המהות האלוהית. לוי מבטיח כי הבנת המאגיה דורשת דעת פתוחה וגישה רצינית, ומטרתו היא לחשוף את האמת שמאחורי המנהגים המאגיים, בעוד הוא מחדד את חשיבות האמונה והשיקלול הרציוני בחיפוש אחר הידע. זה מכין את הקרקע לחקר עמוק יותר של המנהגים המאגיים בהיסטוריה, ושל מערכת היחסים שבינם לבין תרבויות ודתות שונות.