מקסיקו ודתה“ מאת רוברט אנדרסון וילסון היא ספר היסטורי שנכתב באמצע המאה ה-19. הספר מתאר את המסעות והחוויות של המחבר במקסיקו בין השנים 1851 ל-1854, ומציע תובנות לגבי הדת, התרבות והאירועים ההיסטוריים החשובים במדינה. הוא משלב סיפורי מסע אישיים עם תגובות היסטוריות רחבות יותר, ומתמקד במיוחד בחברה המקסיקנית של אותה תקופה, בהשפעות הקולוניאליזם ובהקשר שבין דת לפוליטיקה. הספר מתחיל בתיאור הנסיעה של וילסון לוורה קרוז בערב סוער בשנת 1853; הוא מציין את האווירה השלווה של העיר, את החשיבות ההיסטורית שלה ואת המאבקים שלה במחלות כמו החום הצהוב. וילסון משווה את הקסם השלו של ורה קרוז לחיי התנועה העמוסים בערים האמריקאיות, ומדגיש את המסורות והתרבויות העמוקות של התושבים המקומיים – בהכלל את הפעילויות הטקסיות של הכנסייה ואת האמונות התפלספות שקשורות לרכוש קדוש. הסיפור מציג גם את דמותו של נזיר, המעידה על החקרים העמוקים יותר שהמחבר מתכוון לבצע בנוגע ליחסים האישיים והחברתיים בהקשר של ההיסטוריה והדת המקסיקנית, ערב המשך למסעותיו אל פנים המדינה.