אוניברסיטת מישיגן" של וילפרד ביירון שו היא ספר היסטורי שנכתב בתחילת המאה ה-20. מטרת הספר היא לתת מבט על התפתחות אוניברסיטת מישיגן, על האירועים המרכזיים שהתרחשו בה ועל האישים הבולטים שנקשרו אליה, ולא להיות מחקר היסטורי מקיף. הספר מתאר את השלבים הראשונים של האוניברסיטה, את האתגרים שעמדה בפניהם ואת ההישגים שהושגו מאז הקמתה ועד לנקודות המפתח במסלולה החינוכי. הפרק הראשון של הספר מציג את הימים הראשונים של אוניברסיטת מישיגן, החל מהפגישה הראשונה של מועצת המנהלים ב-1837. הוא מדגיש את האתגרים שעמדו בפני המוסד – המשאבים המוגבלים, והתחומי האימפריאליזם של חברי המייסדים – כל זאת על רקע הפיתוח המהיר של העיר אנ-ארבור. הטקסט מדגיש את האידאליזם של חברי מועצת המנהלים ואת החזיון הבסיסי שלהם לגבי אוניברסיטה ציבורית שתענה על הצרכים החינוכיים של מדינה בשלבי גדילה, ושתסייע לייסוד מודל חדש לחינוך הגבוה בארצות הברית. למרות הקשיים הראשונים, האוניברסיטה הפכה להצלחה מעשית של החינוך המדינתי באותה תקופה, והיא משקפת את האידאלים המתפתחים בחינוך האמריקאי של אותה עת.