״קול הילד בשירה״ מאת פרנסיס א׳ הווארד הוא מדריך להכשרה קולית שנכתב בסוף המאה התשע עשרה. הטקסט מתמקד בהיבטים הפיזיולוגיים של קולות ילדים בשירה, ומספק תובנות ושיטות הוראה המותאמות במיוחד לבתי ספר ולמקהלות נערים. הווארד שואף לבסס תשתית מדעית לטכניקה קולית נכונה אצל ילדים, ודוגל בשירה רכה ובשימוש הולם בקול הראש. בפתיחת היצירה מופיעה הקדמה המדגישה את התפיסה המוטעית הנפוצה שלפיה קולות ילדים הם מטבעם מחוספסים וצורמניים. הווארד יוצא נגד תפיסה זו וטוען שניתן לאמן את קולותיהם של ילדים להפיק צלילים רכים ויפים אם מנהלים אותם כראוי. הוא דן בהבדלים הפיזיולוגיים בין קולות ילדים לקולות מבוגרים, ומכין את הקרקע לפרקים הבאים, שיעמיקו במכניקת השירה ויספקו הנחיות מעשיות למחנכים. בסך הכול, החלק הראשוני משמש כמבוא איתן לחשיבותה של הכשרה קולית נכונה בילדות, ומבסס את מומחיותו של המחבר ואת כוונותיו ביחס ליצירה.