הראש של הנחש" מאת ויטוריו ברסציו הוא רומן שנכתב בשלהי המאה ה-19. העלילה מתפתחת על רקע של תעתועים חברתיים, ומתמקדת בעיקר בחייו המלאים בקשיים של לורנצו לוגראבה – אדם המתמודד עם השלכות ההתמכרות שלו לקזינו, ועם מערכת היחסים המורכבת שלו עם אשתו לואיזה ועם המורה של בניו, מריאנה. בתחילת הרומן אנו פוגשים את לורנצו ברגע מתוח: הוא משחק קרטים בשעת לילה מאוחרת, ללא ידיעה לגבי המצב הקטסטרופי שמחכה לו בבית. שרת מודיעה לו שאשתו נמצאת במצב חמור, והעלילה מעברת במהירות מאווירת הקזינו אל הדממה המרתיעה של ביתו – שם האדישות של לורנצו מובילה בסופו של דבר לטרגדיה. חלק זה של הרומן מכין את הקרקע לחקירה עמוקה ורגשית של אבדן, אשמה והשפעת בחירות אנוכיות, ומרמז על הדרך הטרשית והמלאת הקונפליקטים שעומדת לפני הדמויות המעורבות.