"Music: An Art and a Language" מאת וולטר ריימונד ספולדינג הוא פרסום מדעי שנכתב בראשית המאה העשרים. היצירה מתמקדת בהערכת המוזיקה, ובוחנת את הדקדוק ואת המבנה שלה כדי לטפח הבנה עמוקה יותר ואהבה לצורת האמנות. היא שואפת להנחות את הקוראים בתפיסת מורכבויותיה של המוזיקה וכוחותיה הרגשיים והאינטלקטואליים, ומעודדת מעורבות פעילה ולא הנאה פסיבית. חלק הפתיחה של הספר מדגיש את טבעה החמקמק של המוזיקה, וקובע שעל אף שהיא יכולה לעורר תגובות רגשיות עמוקות, היא מתנגדת להגדרות מוחלטות. ספולדינג דן ביסודות חשובים כגון קצב וצליל, ומבליט שהמוזיקה מתפקדת כשפה של ביטוי רגשי. הטקסט מציע שיטות למאזינים לפיתוח הבנתם המוזיקלית, ומדגיש את חשיבותה של היכרות ומעורבות אינטלקטואלית עם יצירות כדי להעריך באמת את עושרן ואת עומקן. יתר על כן, המחבר מספק תובנות בנוגע למושגי היסוד של המוזיקה, ובכלל זה הדקדוק המוזיקלי וחשיבותו של המבנה הכולל, ומציב את הבמה לחקירה מפורטת יותר בפרקים הבאים.