המילון המערכתי לארכיטקטורה הצרפתית מהמאה ה-11 עד ה-16 – חלק שביעי" מאת מר ויול렘-לה-דוק הוא יצירה מדעית שנכתבה באמצע המאה ה-19. פרסם זה מפרט את התפתחות הארכיטקטורה הצרפתית מהמאה ה-11 עד ה-16, וחוקר סגנונות ארכיטקטוריים שונים, טכניקות והקשר ההיסטורי שלהם. מרכז העניין בטקסט הוא הבחירה המקיפה של צורות ארכיטקטוריות, במיוחד טירות וארמונות, והחשיבות שלהן לאורך העת הביניימית. החלק הראשון של הספר מתמקד במאפיינים ובחשיבות ההיסטורית של מקומות מגורים מלכותיים, בעיקר ארמונות מתקופת המרובינגים ועד לקארולינגים. הטקסט מציג כיצד המבנים אלו התפתחו מוילות פשוטות שהיו מושפעות מהארכיטקטורה הרומית לעיצובים מורכבים יותר ששלבו סגנונות שונים בהתאם לתפקידיהם. המאמר מדן על תכונות ספציפיות כגון התכנון, החומרים שהשתמשו בהם והתפקידים החברתיים של ארמונות אלה, ומספק בסיס להבנת המורשת הארכיטקטורית של צרפת מבחינה מקיפה ועם פרטים רבים.