המשפחה בוניפאציו; סיפור” מאת אנטוניו קאצ’יאניגה הוא יצירת פרוזה היסטורית שנכתבה בשלהי המאה ה-19. הסיפור מספר את סיפורו של הקפטן בוניפאציו, חייל שהפך לחקלאי, ושל שכנו הפילוסוף, מאסטרו זקיני. דעותיהם השונות מאד גורמות לדיונים מעניינים על אנושות,חופש וחברה. הסיפור מתחקר את מערכת היחסים המורכבת ביניהם, ואת ההקשר החברתי-פוליטי הרחב יותר של איטליה בתקופת השלטון האוסטרו-הונגרי, ומדגיש נושאים כמו פטריוטיזם והמאבקים לעצמאות. בתחילת הסיפור מוצגים הדמויות הראשיות: הקפטן בוניפאציו, אשר חווה תחושות קבץ לאחר ששירת במלחמות נפוליאון ונאלץ לחיות תחת שלטון זר, ומאסטרו זקיני, אדם ציניקי המאמין שבני אדם הם בטבעם טיפשים. הליכותיהם היומיומיות מהוות רקע לדיונים פילוסופיים, ומציגות את רצונו של בוניפאציו להשתחרר מהשלטון האוסטרי ואת הנימוקים האקדמיים של זקיני. עם התפתחות העלילה, מתגלים בהדרגה יותר אודות האישיות שלהם וההשפעות של מורשתם, חובותיהם והמאבקים שלהם לאיחוד איטליה.