הספר האלקטרוני בן 40 שנים (1971–2011)" מאת מרי לברט הוא ספר היסטורי שנכתב בתחילת המאה ה-21. הספר בוחן את התפתחות הספרים הדיגיטליים, או הספרים האלקטרוניים, ואת השתלבותם בחברה, החל מהופעתם בשנות השבעים של המאה ה-20 ועד להתפתחויות שהתרחשו בשנת 2011. הדגש העיקרי של הספר הוא על התפתחות פורמט הספר האלקטרוני ועל ההישגים החשובים שהושגו בתחום זה, תוך הדגשה על השינויים התרבותיים והטכנולוגיים שלווו את תהליך ההפיכה הזה. החלק הראשון של הספר מציג את מוצאו של הספר האלקטרוני, במסגרת יוזמת פרויקט גותנברג שהוקמה ב-1971 על ידי מייקל הארט. מטרת הפרויקט הייתה להפיץ יצירות אدביות באופן אלקטרוני, ולסלול את הדרך לעתידו של הקריאה הדיגיטלית. לברט מתארת כיצד היוזמה נתקלה בתחילה בספקנות, אך זכתה לתמיכה רחבה, במיוחד לאחר המצאת האינטרנט בשנות התשעים של המאה ה-20, אשר אפשרה גישה רחבה לספרים אלקטרוניים. הספר מדגיש את הפילוסופיה שעמדה בבסיס היוזמה: להפוך את הספרות לנגישה לכל אדם, ולתמוך בתרבות הקריאה באמצעות אמצעים דיגיטליים.