פואמות קטנות“ של רוברט ולזר היא אסופה של סיפורים קצרים וטקסטים אחרים שנכתבו בשלהי המאה ה-20. היצירה מעמדת תמונות של נושאים כמו אינדיבידואליות, חברה והיופי שברגעים הפשוטים, בדרך-כלל דרך עין מספר אשר נוקט בהתבוננות פנימית. הסיפורים מחקרים לעתים קרובות את המחשבות והרצונות הפנימיים של הדמויות, מספקים בכך הבנה עמוקה ואינטימית של חוויותיהן. בתחילת האסופה, המספר מתכתב למעריץ שלו, מפרט את אופיו הבלתי שגרתי ואת אי-הנוחות שלו עם הנורמות החברתיות. הוא מסרב באופן הומוריסטי לבקשה לפגישה, מסביר את נטייתו לפשטות ולאותנטיות של החיים מחוץ לחדרי המעמד החברתי המפוארים. זה מסדיר את הקו הכללי של הסיפורים שבאסופה, אשר מעבירים את התחושה של תשוקה והתבוננות פנימית, ומציירים חוויות יומיומיות כמו פרק זמן בחסות עץ עלי התפוח והתבוננויות ביופי שנמצא בטבע. הטקסטים הראשונים מציעים דגש על הפערים בין הציפיות החברתיות לבין הרצונות האישיים, ומרמזים על התחקר עמוק יותר של נושאים אקזיסטנציאליים לאורך כל האסופה.