תרגום אליה מורפורגו לנאומים היהודיים על סבלנות ושמחה” הוא חיבור אתי שמציג את המחשבות היהודיות, ונכתב בשלהי המאה ה-18. היצירה, המיוחסת לנפתלי הרץ וייזל, מדגישה את ערכי הסבלנות והשמחה כעקרונות שהטיף הקיסר יוסף השני, במיוחד בנוגע למעמדם של היהודים בתוך החברה הרחבה יותר. בתחילת הטקסט, המחבר מפנה את תשומת הלב של הקורא לעבודה זו ומציג אותה כהן למדיניותו של הקיסר יוסף השני, אשר עודדה סבלנות כלפי היהודים. החיבור מתחיל בהקדשה ומבליט את הפער החינוכי שאיתו עומדות הקהילות היהודיות, בנוגע להבנה שלא רק של חובותיהן הדתיות אלא גם של הערכים המוסריים והאזרחיים הנדרשים להתמזגות ולכבוד בתוך החברה. הפרקים הראשונים של החיבור מעמיקים עוד יותר בחשיבותה של חינוך שוטף המכלול הן את החוק האלוהי והן את המוסר האנושי, ומדגישים את הצורך של היהודים לשפר את ידעם בשפות ובמדעים החיוניים להתפתחותם האישית והקהילתית, ובכך לסייע בהשגת אווירה של הרמוניה חברתית.