״תקופת הברונזה והעולם הקלטי״ מאת Harold Peake הוא חיבור היסטורי שנכתב בראשית המאה העשרים. הספר בוחן את תושביה הקדומים של הארצות הקלטיות ואת קשרי הגומלין ביניהם בתקופת הברונזה, תוך התמקדות מיוחדת בהתפתחותן ובהתפשטותן של השפות הקלטיות, התרבויות הקלטיות והמסחר במתכות. הטקסט עשוי לעניין במיוחד קוראים המתעניינים בארכאולוגיה, באנתרופולוגיה ובהיסטוריה של הפרהיסטוריה האירופית, ומדגיש כיצד תרבויות עתיקות השפיעו על ההבנה המודרנית של מקורות הקלטים. פתיחת הספר מציבה את המסגרת לבחינתו של פיק את השפות הקלטיות ואת ההקשר ההיסטורי שלהן. הוא מציין שבמשך אלף וחמש מאות השנים האחרונות השפות הקלטיות היו מוגבלות בעיקר לאזורים בצפון־מערב אירופה, אך בעבר היו נפוצות יותר. פיק דן בתפקידה המשמעותי של ההשפעה הרומית בדעיכת השפה, ומציג שאלות מורכבות הנוגעות למקורן ולהתפשטותן של השפות, תוך רמיזה לקבוצות המגוונות שאכלסו אזורים אלה לפני הקלטים. הפרק מכין את הקרקע לחקירה מעמיקה יותר של הארכאולוגיה הפרהיסטורית, האנתרופולוגיה הפיזית והבלשנות ההשוואתית, שכולן נועדו להבין את שורשי הקלטים ואת קשרי הגומלין שלהם עם תרבויות אחרות לאורך ההיסטוריה.