«The Mediæval Hospitals of England» מאת רותה מרי קליי הוא חיבור היסטורי שנכתב בראשית המאה העשרים. היצירה בוחנת את חשיבותם ואת תפקידם של בתי חולים באנגליה בימי הביניים, כמוסדות טיפול וצדקה לחולים, לחסרי הישע ולעוברי אורח בתקופה שבה התשתית של בריאות הציבור הייתה בראשיתה. המחברת מבקשת להאיר כיצד בתי חולים אלה היו חלק בלתי נפרד מהמרקם החברתי של ימי הביניים, והשתרעו מעבר לסיוע רפואי גרידא עד כדי מערכת תמיכה שלמה לאוכלוסיות הפגיעות. בתחילת החיבור משרטטת ההקדמה את התפקיד החיוני אך המוערך בחסר שמילאו בתי החולים לאורך התקופה הימי־ביניימית. המחברת מדגישה שמוסדות אלה לא היו רפואיים באופיים, כפי שקוראים מודרניים עשויים לצפות, אלא היו בעיקרם כנסייתיים, והתמקדו בטיפול רוחני וכן במחיה גופנית לאנשים נזקקים. מצוינים סוגים שונים של בתי חולים, כגון אלה למצורעים, לעוברי אורח ולעניים. דוגמאות ספציפיות, כמו ייסודו של בית החולים החשוב סנט ברתולומיו וסנט תומס בקנטרברי, מדגישות את התפתחותם של מקלטים מארחים אלה ככל שהתאימו את עצמם לצורכי החברה המשתנים של התקופה. פתיחה זו מניחה את הבמה לחקירה מעמיקה יותר של ההיסטוריות המורכבות ושל התפקודים המגוונים של בתי החולים בימי הביניים ברחבי אנגליה.