טקסטים בטאגלוג עם אנליזה דקדומית“ מאת ליונרד בלוםפילד היא פרסם מדעי שנכתב בתחילת המאה ה-20. עבודה זו משמשת כמחקר לשונתי של השפה הטאגלוגית, והיא מציגה מספר טקסטים לצד הקלטות קוליות שלהם ואנליזות דקדומיות, במטרה לשפר את הבנת השפה. היא מתמקדת במורכבויות הגייתה, הסינטקס והמורפולוגיה של הטאגלוג, ומספקת תובנות לגבי המאפיינים הלשוניים הייחודיים של דיאלקט זה בפיליפינים. בחלק הראשון של הפרסם מוצגת מטרתו, ומוסברת היוזמה של המחבר לנתח את הדיבור בטאגלוג באמצעות סיפורים שנמסרו על ידי מר אלפרדו ויולה סנטיאגו. בחלק המבואי זה, בלוםפילד מציג את התגליות הלשוניות שלו, במיוחד בנוגע למאפיינים הייחודיים של הנטייה להדגשה בדיבורו של סנטיאגו, מה שהוביל אותו לחקור ולתעד מספר סיפורים בטאגלוג. הוא מדגיש כי הטקסטים הללו מיועדים בעיקר למחקר לשונתי, ולא כאובייקטים תרבותיים, דבר שמשקף את ההתמקדות האקדמית של הספר בפונטיקה ובדקדומיה, יותר מאשר בפולקלור או במסורת ספרותית.