אני גונן” של ג’אקומו ליאופרדי היא אסופת שירים שנכתבה ב-1835. היא מחשבת כאחת היצירות החשובות ביותר של הפואיזיה האיטלקית, ומסמנת את ההתפתחות של ליאופרדי משירי אבל פטריוטיים על הגדולה האבדה של איטליה, אל פסימיזם פילוסופי עמוק. באמצעות ארבעים ואחד שירים, ליאופרדי מחקר נושאים כמו החלל האינסופי, המוסר האבד, המוות והתלונה הבסיסית של האנושות. בתיבורותיו הוא משנה את הסבל האישי למחשבות כלליות על הקיום – בהן אידאלים עתיקים נפגשים עם אכזבה מודרנית, והטבע נראית כמי שאינה מתעניינת בתשוקות האנושיות.
דף ויקיפדיה על הספר זה: en.wikipedia.org/wiki/Canti_(poetry_collection))