מושג על הבדידות הכהנית בכנסייה הנוצרית“, מאת הנרי סי. ליא, הוא ספר היסטורי שנכתב בשלהי המאה ה-19. הספר בוחן את התפתחותו וההשפעות של הבדידות הכהנית בקרב הכהנים בנצרות, ומציג מחקר מעמיק של שורשיה, השפעתה על החברה ועל הכנסייה, וההקשר ההיסטורי שלה. ליא מטרתו להציג תמונה אובייקטיבית, ללא דיוגניזם, הנגישה הן לחוקרים והן לקהל הרחב שמעוניין בהשפעות החברתיות והמוסריות של הבדידות הכהנית. בתחילת הספר מוצג השפעתה של הכנסייה על התפתחות התרבות המערבית, ומדובר בשורשיה של הבדידות הכהנית, אשר מקורם ביהדות העתיקה ובתנועות אסקטיות. ליא מדגיש את ההבדלה בין הפרופורציות המادיאניות של העתיק ובין הרוחניות שהביא ישו, שסייעה להתפתחות האידאל האסקטי בנצרות. הטקסט מציין את הקבלה ההדרגתית של הבדידות הכהנית בקרב הכהנים, את המאמצים לרסן נישואים בקרבם, ואת הגישה האסקטית שהתחזקה בכנסייה המוקדמת – דברים שהכינו את הזירה להיחסים המורכבים שבין סמכות דתית למוסר אישי, המשכנים לאורך ההיסטוריה.