הסיפור של חייי" מאת הלן קלר הוא ספר אוטוביוגרפי שנכתב בשלהי המאה ה-19. הספר מספר את המסע המיוחד של קלר – מילדות של בדידות עקב מוגבלותיה (היותה חירשת ועיוורת) ועד לנצחונה הגדול בלמידת התקשורת והבנת העולם שמסביבה. הספר מדגיש את המאבקים שלה, את ההצלחות שהושגו, ואת ההשפעה העמוקה שהייתה למורתה, אנne סאליבן, על חייה. החלק הראשון של הספר מציג את השנים הראשונות הקשות של קלר. היא מספרת על עצמה כילדה תוססת, אשר בגיל 19 חודשים איבדה את שמעה וראייתה עקב מחלה, דבר שהכניס אותה לעולם שקט וחשוך. בעלת אמצעי תקשורת מוגבלים, היא מתארת את ניסיונותיה להתקשר עם הסביבה באמצעות מחוות וסימנים. הסיפור מביא לידי ביטוי את תחושות התסכלות והבדידות שלה, ומציג את החושך ששרר בחייה לפני הגעתה של אנne סאליבן, המורה הנאמנה שלה, אשר תפקדה כגורם מכריע בפתיחת הדלת לשפה וללמידה עבור קלר. חלק זה של הספר מספק את הרקע הנכון להתבוננות בכוח ההתאוששות, בגדילה ובהשפעה המחוללת של החינוך.
דף ויקיפדיה על הספר זה: en.wikipedia.org/wiki/The_Story_of_My_Life_(biography))