A cidade do vicio
על הספר
העיר הרעלנית” מאת פיאלו דה אלמיידה היא קולקציה של סיפורים שנכתבו בשלהי המאה ה-19. היצירה מציגה באופן ניגודי את החיים התוססים אך המעוררים בעיות בליסבון לעומת החיים באזורים כפריים, וחוקרת נושאים כגון תשוקה, תוהו ונדודים ורגשות אנושיים דרך הדמויות והסיפורים שבה. המחבר מצייר באופן מתוחכם את ההבדלה בין העיר הצפופה והמלאה ברעות לבין החיים השלווים אך המוטלים מטענים באזורים הכפריים. הסיפור מתחיל בהצגת מטייל שהוא בעת ובעת אחרת מעריך ומביקר את הסביבה שמסביבו. הוא מתאר את החום הדוחק של ליסבון, ומשתמש בתמונות של התפוגגות ורעות כדי להדגיש את האווירה השלילית שבעיר, לפני שמספר על הנסיעה שלו ברגל אל אזורים פחות מאוכלסים. מסע זה מעורר את התחושה של חופש והסתכלות על המציאות, במקביל לזיכרונות מאנשים שהכיר בעבר ולהרהורים על נורמות חברתיות. במהלך הנסיעה, הוא מציין את הנוף של פורטוגל, העונות ואורח החיים הכפרי שנפרש לפניו. הסגנון הספרותי משתמש בשפה עשירה ומרתקת, המטבעים את הקורא לחוויות החישיות של העיר והכפר כאחד, בעוד הוא מציע גם רמזים למורכבות של רצונות אנושיים ויחסים בין אנשים.
