חיי הציפורת” מאת ז’אן-אנרי פאבר היא פרסם מדעי שנכתב בשלהי המאה ה-19. היצירה חוקרת את הביולוגיה וההתנהגות של ציפורות וחרפים דומים, ומדגישה את מעגלי החיים המרתקים שלהם, את האינטראקציות ביניהם ואת המיתוסים והאגדות שנקשרים אליהם. פאבר מדגיש את ההתבוננות הניסיונית ומציע הסתכלות מפורטת על העולם הטבעי מבחינת האנתרופולוגיה. בתחילת הספר מובאת האגדה של הציקאדה והנמלה, המערערת על התפיסות השגויות הנפוצות לגבי אלה החרפים. פאבר מבקר בסיפורים המסורתיים שמציגים את הציקאדה כזמרת טיפשית הסובלת מחוסר בהקפדה, וטוען במקומם כי הנמלה היא זו שעוסקת בגנבה, בעוד הציקאדה מספקת לה אכסנייה. הפרק הזה מכין את הקרקע לחקר עמוק יותר של חייהם של אלה החרפים, ומשלב בין התבוננויות אנקדוטיות לבין מחקר מדעי; המחבר מכוון לבחון את המטאמורפוזה המרתקת של הציקאדה ואת מקומה במערכת האקולוגית.
מאמרים המפוזרים בספר ‘Souvenirs entomologiques’." חלק מהפרקים כבר פורסמו, חלקם בשמות אחרות וחלקם בצורה מוקצרת, באוסף מעניין שנאסף מתוך ספר ‘Souvenirs entomologiques’ ותורגם על ידי מר ברנרד מיאל, בשם הכותר ‘חיי חברה בעולם החרפאים’. ראו גם: ציון המתרגם.