יומנו של אדם וסיפורים אחרים" מאת מארק טוויין הוא קולקציה של מאמרים הומוריסטיים שנכתבו בשלהי המאה ה-19. הסיפור העיקרי, "יומנו של אדם", מציע סיפור מחזורי וסאטירי של אגדת אדם וחווה מנקודת המבט של אדם, ומפרט את הבלבול שלו בעקבות הגעתה של חווה ואת ההסתובבות שנגרמה בחיי האדם. היצירה מאפיינת את ההומור והבנת העמוקה של טוויין לטבע האנושית. בתחילת "יומנו של אדם", הקורא מכיר את אדם, המביע את אי-הנוחות והתעצבות שלו בעקבות הגעתה של יצור חדש – חווה. הרשימות שלו משקפות את התגובות שלו ואת התסכלותו הגדלה ככל שחווה מתחילה להציג לו את שמות כל הדברים סביבם, משבירה את הבדידות שלו ומכניסה לחייו את המושגים של נורמות חברתיות. הטון ההומוריסטי מבליט את הקשיים של אדם להבין את החברות החדשה זו ואת השינויים שהיא מביאה, ובסופו של דבר מקדים את האתגרים הקומיים שנוצרים במערכות היחסים האנושיים ובציפויים החברתיים שיתפתחו לאורך הסיפור.