ההומור של איטליה“ מאת אליס ורנר וארטורו פלדי היא קולקציה של אנקדוטות וסיפורים הומוריסטיים שמבוססים על ספרות איטלקית, ונכתבה בשלהי המאה ה-19. היא מכילה מגוון סיפורים ויצירות שמשקפים את החכמות וההומור שמאפיינים את התרבות האיטלקית לאורך השנים, החל משוררים כמו דנטה ועד דמויות קומיות כמו קלנדרינו. מטרת האנתולוגיה היא להציג את ההיבטים הייחודיים של ההומור האיטלקי ואת התפתחותו, תוך הצגת סיפורים הומוריסטיים מעורבים בהערכות תרבותיות. בתחילת הקולקציה מוצגת הקדמה שמסבירה את מאפייני ההומור האיטלקי – הנע בין פרודיה גלוית לב להומור עדין ומתוחכם. האנקדוטות ממחישות את שילוב זה; למשל, סיפורו של קלנדרינו, צייר פשוט שנעשה קלף ביד חבריו בחיפוש אחר אבנים מדמיוניות, או סיפורו של אחד המלטושים החכמים שמנצח את לורד זהר. כמו כן, מוצגים באנתולוגיה דמויות כמו דנטה, המעניש באופן הומוריסטי את אחד הסדן שהבין בצורה לא נכונה את שיריו. סיפורים אלו מציעים הערכה תמטית של הטיפשות, הביקורת החברתית וההומור בחיי היומיום, ומדגישים את החיוניות והעומק של המסורת הקומית האיטלקית.