"גדולי הספרות הרוסית במאה התשע עשרה" מאת ארנסט דיפוי הוא ניתוח ספרותי שנכתב בסוף המאה התשע עשרה. הספר מעמיק ביצירותיהם של סופרים רוסים חשובים בני התקופה, ומתמקד בעיקר בניקולאי גוגול, באיוון טורגנייב ובגרף לב טולסטוי, תוך שהוא מספק גם הקשר היסטורי להופעתה של זהות ספרותית רוסית מובחנת. הוא בוחן את התפתחותה של הספרות הרוסית, מדגיש מקוריות ונושאים לאומיים, ובוחן את תרומתם של הסופרים למלאכתם. פתיחת הספר מכינה את הקרקע לבחינה מפורטת של הנוף הספרותי ברוסיה, החל בניקולאי גוגול. היא מציגה את הרקע של גוגול ומתארת את חינוכו ואת השפעותיו המוקדמות, ובייחוד את המסורות שבעל־פה העשירות של מולדתו, שעיצבו את סגנון הסיפור שלו. הקטע מדגיש את מאבקיו הראשונים של גוגול ואת פריצת הדרך שלו בהמשך עם יצירתו "ערבים בחווה ליד דיקאנקה", וממחיש כיצד שאב מן הפולקלור המקומי ומחוויותיו האישיות כדי ליצור סיפורים רוסיים ייחודיים. באמצעות תיאורים חיים של חיי הכפר וקשר נלהב לדמויותיו, יצירותיו המוקדמות של גוגול משקפות שילוב של חלומיות וסאטירה, מניחות את היסודות ליצירות המופת המאוחרות שלו ומבססות את חשיבותו בספרות הרוסית.